נכתב על ידי טל זאור

אוסטריה סוכות 2026. הרכב של 2 מבוגרים ושני ילדים בגילאי 8 ו־12.
אנחנו אוהבים את הסתיו וכבר רגילים לטוס בתקופה הזאת. השנה חג סוכות יצא מוקדם מהרגיל, וזה היה מעולה.

עבורי אוסטריה תמיד הייתה הגביע הקדוש של טיולי המשפחות, ושמרתי אותה בכוונה להמשך. הגענו אליה אחרי קילומטראז' של טיולים משותפים: היער השחור, סלובניה, גארדה, הדולומיטים ועוד, וזה הרגיש כמו סגירת מעגל. בכל יום מצאנו בה משהו מטיול אחר שאהבנו, אבל הפעם הכול חיכה לנו במקום אחד, כמו שילוב מושלם של כל מה שחווינו יחד.

טיסות, רכב ואינטרנט

טיסות סגרנו עם אל על, בערך 8 חודשים מראש, למינכן. 13 לילות, 14 ימים. מראש ידעתי שאני רוצה לחלק את הטיול בין אזור זלצבורג, אחד העמקים בטירול, ומינכן לסיום.
רכב סגרנו דרך אלבר, שהם הנציגים של יורופקאר בישראל. בשנים האחרונות אני סוגר דרכם ותמיד מרוצה מהשירות שלהם. כבר שמעתי סיפורים על יורופקאר בחלק מהמדינות שטסנו אליהן, אבל תמיד דבקתי בהזמנה ויצאתי מרוצה גם מהרכב וגם מהשירות.
אינטרנט עשינו דרך MobiMatter, סים דיגיטלי. כבר כמה שנים שאני מעדיף אותם על פני Airalo בגלל החבילות הזולות יותר. לא היו לנו שום בעיות. רק חשוב לזכור לכבות שירותים שלא צריך וגיבויים שונים על גבי הדאטה ברגע שמפעילים את הסים. 

בסיס הלינה הראשון: Wagrain

6 לילות ב־Landhaus Rustika. קיבלתי המלצה על המקום ואהבתי אותו מהרגע הראשון. למרות ששריינתי ובדקתי עוד כמה מקומות במהלך 8 החודשים שלפני הטיסה, נשארתי עם המקום הזה.
מדובר בדירת חווה. המבנה כפרי מבחוץ ויש גינה גדולה עם פעילויות לילדים כמו ארגז חול, שולחן פינג־פונג, טרמפולינה, בריכה טבעית ומשחקים. יש גם פינת חי עם חמור ננסי, לאמה ופוני, לול תרנגולות, ואפילו אופניים ותלת־אופן בשלושה גדלים.
המקום מנוהל על ידי המלון הסמוך. הדירה מאובזרת ויש מרפסת יפה. שידרגו אותנו לדירה גדולה יותר עם חדר שינה נוסף. אנה, במלון הסמוך, הייתה זמינה בוואטסאפ לכל שאלה ועזרה.
המקום נותן כרטיס מקומי שבעיקר נותן כניסה לבריכה המקומית Wasserwelt Wagrain, שהייתה במרחק הליכה קצר. זה לא מקום מפואר, אבל הוא בהחלט סגר את הפינה בסוף כל יום עם שתי מגלשות, ג'קוזי ובריכה פנימית וחיצונית.

23.9 יום רביעי

נחיתה במינכן בשעה 9:00. טיסות של אל על נוחתות בטרמינל F המרוחק, שמיועד רק לבאים מישראל. משם יש הליכה של כ־10 דקות לכיוון השכרת הרכבים. פשוט עוקבים אחרי השילוט לטרמינלים 1-2. אספנו את המפתחות ביורופקאר וירדנו לחניון לקחת את הרכב.
נסענו כשעתיים ל־Freizeitpark Ruhpolding, שזה פארק שעשועים בטבע, ממש בתוך יער. חוויה נחמדה מאוד. הפארק מעוצב בסגנון מכני גרמני מיושן, אבל זה גם חלק מהקסם שלו. הייתי מגדיר אותו כפארק שמיועד בעיקר לילדים עד גיל 10. הבת שלי בת 12 גם מצאה כמה דברים שעשינו יחד, כמו המגלשות עם האבובים או המגלשות עם הסירה. יש גם רכבת הרים אחת נחמדה מאוד לכל המשפחה. לא הייתי מגדיר את זה כעצירת חובה, וגם הכניסה לא הייתה כזאת זולה, בערך 100 יורו להרכב שלנו.

משם המשכנו לכיוון אוסטריה, לוואגרין, ועוד שעה וחצי של נסיעה. הגענו קודם לסופר הקרוב לדירה לקניות ראשוניות, ומשם המשכנו לקבלת הדירה במלון הסמוך. התאפסנו על הדירה והלכנו לשעה האחרונה של הבריכה המקומית, שנסגרת ב־20:00. סה"כ יום מוצלח מאוד, במיוחד אחרי לילה בלי שינה.

24.9 יום חמישי

קמנו בדירה החדשה ונהנינו מהשקט ומהמרפסת. התוכנית הייתה או סכר קפרון או הכביש האלפיני.
בתחזית זה היה היום היחיד בשבוע עם עננות וצפי לגשם בשעות הצהריים. זה היה הימור גדול מדי עבור הכביש האלפיני, כי היה חשוב לי לשמור אותו ליום מושלם. לאחר התייעצות עם הצ'אט הבנתי שאם נצא בשעה הקרובה, נצליח לתפוס חלון של שעתיים־שלוש ללא גשם, וההמלצה הייתה ללכת על סכר קפרון.

יצאנו לדרך של כשעה עד לחניון של הסכר. היה מעונן. חנינו בחניון הכי עליון, ממש ליד המחסום של היציאה. משלמים על החנייה בסיום במכונה ממש ליד המחסום. עלינו באוטובוס, המשכנו בעלייה ברכבל האלכסוני ואז עלינו לעוד אוטובוס לסכר העליון. לא היו הרבה אנשים והראות הייתה טובה. אמנם היה מעונן, אבל הצבעים היו יפים והצטלמנו שם הרבה.
תחילה ירדנו למפלס המים. לאחר מכן עלינו למעלה לתצפית יפה. אחרי זה הלכנו על הסכר עצמו עד לצד השני ועלינו לעוד תצפית יפה.
כשירדנו וחזרנו מהצד שממנו הגענו, התחיל לרדת גשם. תכננו לעשות את שביל העשבים שיורד לבקתה שממנה עובר האוטובוס הראשון למטה, אבל החלטנו לוותר. ירדנו את כל הדרך לרכב כפי שהגענו.

התלבטנו אם להמשיך לנקיק Sigmund-Thun הקרוב למרות הגשם, והחלטנו שאם אנחנו כבר שם, אז ללכת על זה. עשינו את המסלול בגשם קל, שכלל לא הפריע. בסיום הגענו לאגם Klammsee.
אפשר משם לחזור חזרה במקביל למסלול שממנו הגענו, או להקיף את האגם. אשתי החליטה שלמרות הגשם הקל היא זורמת על להמשיך וללכת סביב האגם.
באמצע הדרך הגשם התחזק ממש, אבל כבר לא הייתה לנו ברירה והמשכנו ללכת. ללא מטריות, רק עם מעילים ותיקים על הגב, המשכנו במסלול חזרה עד לרכב. חזרנו רטובים, אבל עם אחלה חוויה.
חזרנו לדירה במזג אוויר חורפי, ואחרי מנוחה קלה המשכנו לסיים את היום בבריכה המקומית.

25.9 יום שישי

עוד משפחה הצטרפה אלינו וישנה קומה מעלינו. הם הגיעו בלילה וקמנו לבוקר משותף במתחם. לקחנו את הזמן בבוקר ונתנו לילדים ולנו ליהנות ממה שיש למקום להציע. אני וחבר שלי אפילו נכנסנו לבריכה הטבעית, שהייתה קפואה ברמה של אמבטיית קרח.

יצאנו באזור 11:00 ליעד הראשון שלנו, נקיק ליכטנשטיין המדובר. חוויה נחמדה מאוד. בשונה מהנקיק הקודם, זה הרגיש הרבה יותר מתויר ופחות טבעי. רוב המסלול בעלייה ויש גם מדרגות לולייניות. לא הייתי מגדיר את המסלול כקשה, אבל צריך לקחת בחשבון שיש הרבה מדרגות. בסוף המסלול מגיעים למפל יפה וחוזרים את כל הדרך חזרה. בגדול, עבור מי שהיה בסלובניה ועשה את נקיק וינטגאר, אני חושב שהוא פחות יתרשם. הגוון הטורקיז של המים בסלובניה פשוט ליגה אחרת.

משם המשכנו לפלכאו, העיר השכנה לוואגרין, ועשינו כמה סיבובים במגלשת ההרים Lucky Flitzer. חוויה מגניבה לכולם. המסלול לא ארוך, אולי קילומטר וחצי. מי שהיה ביער השחור בטודנאו כנראה לא יתרגש במיוחד.
נשאר עוד זמן עד כניסת שבת עבור החברים, אז המשכנו לאגם Jägersee, שנמצא רק 10 דקות מהדירה. אגם מרשים ופוטוגני. לא גדול, ואפשר להקיף אותו בהליכה קלה, וכך עשינו. חזרנו לדירה וחלקנו המשיך לבריכה עד לארוחת חג הראשון של סוכות.

26.9 יום שבת

עבור החברים זה היה טיול רגלי באזור. עבורנו זה היה היום לעשות את הכביש האלפיני של גרוסגלוקנר. היה יום מושלם בתחזית והמצלמות הראו שבחרנו את היום הנכון.
בערך 50 דקות נסיעה עד לכניסה לכביש. שילמנו כ־45 יורו לרכב ונכנסנו לכביש. קיבלנו עלון בעברית שמסביר על התחנות השונות בכביש. יש 12 תחנות.
הכביש הזה היה בשבילי. זה משהו שסימנתי לעצמי מראש כחובה, יותר עבורי ופחות עבור הילדים, אבל ידעתי שהם ייהנו וימצאו את היופי בחוויה. למזלי הנוף היה מושלג ומזג האוויר היה מושלם, ברמה של להיות עם חולצה דקה בגובה 3,000 מטר בשלג.

עצרנו בתחנה הראשונה לעשות מסלול קצר שמסביר על הצמחים. לא חובה ולא הייתי ממליץ עליו במיוחד. תחנה 4 הייתה מושלמת, וממנה אפשר לעלות לפסגה בגובה של כ־3,000 מטר. עצרנו גם סתם בנקודות בצידי הדרך כדי שהילדים ישחקו בשלג.
התחנה הבאה שהייתי ממליץ עליה כחובה עבור רוב האנשים היא גם האחרונה, תחנה 11. שם אכלנו במסעדה פנורמית עם נוף מושלם. יש שם תערוכת מכוניות מגניבה של מרצדס ושל אופנועים ועוד. אפשר להעביר שם שעה ויותר בכיף.

כשסיימנו שם חזרנו את כל הדרך חזרה ללא עצירות. זה בערך 50 דקות. ביציאה יש את פארק חיות הבר. עצרנו שם וחשבנו להיכנס, אבל ויתרנו. זה הרגיש כמו פארק שמתאים יותר לילדים עד גיל 10. חלק מהחיות ראינו עוד מהכביש. חזרנו לדירה מרוצים ומלאי חוויות וישבנו עם החברים במרפסת עד צאת השבת.

27.9 יום ראשון

קרחון Dachstein בשלדמינג. בחרנו בצד של המרפסת לשום מקום. הזמנו כרטיסים כבר בשישי לפני כניסת שבת. צריך לבחור שעת עלייה ושעת ירידה. בפועל לא באמת שמים לב לשעת הירידה ואפשר לרדת מתי שרוצים.
לגבי העלייה, ראיתי הרבה אנשים שלא הזמינו מראש וקנו כרטיסים במקום. היה יום ראשון אז היה די מלא, אבל בפסגה זה לא הורגש. אם אתם חושבים כמה זמן להקדיש כשאתם בוחרים את שעת הירידה, אנחנו בחרנו 3 שעות אבל בפועל היינו שם שעתיים וזה הספיק לנו.
הספקנו להצטלם באיזי במרפסת העליונה, ללכת על הגשר התלוי ולהצטלם במרפסת השנייה, להיכנס למערת הקרח ולהתרשם מהפסלים, לעלות למעלה שוב במסוע ולשבת קצת לספוג את הנוף.

ירדנו חזרה והמשכנו ל־Mountain Go-Kart בהר Hochwurzen שליד שלדמינג. נסיעה של כ־25 דקות. עולים ברכבל ויורדים בגו קארט באורך של 7 קילומטר. עבורנו זו הייתה התנסות ראשונית שסומנה כחובה עוד מראש. הייתי בעניין של לחוות דברים חדשים שלא עשינו בטיולים קודמים. הייתה בהחלט חוויה מגניבה לכל המשפחה.
מדובר בחוויה שיכולה בקלות להיות מסוכנת, לכן צריך להיות זהירים ולתת לעצמכם לרדת בקצב שלכם. ילדים עד גיל 10 לדעתי עושים עם הורים. גם ילדים כמו הבת שלי, שפחדה לעשות לבד, יכולים לעשות ביחד עם אחד ההורים.
סיימנו שם וחזרנו מרוצים לדירה לקפה במרפסת, והמשכנו שוב לבריכה המקומית לסיום היום המוצלח.

28.9 יום שני והאחרון באזור

התוכנית הייתה העיר זלצבורג. מההתחלה הרגיש לי שזה לא מספיק כדי לנצל את היום היפה שהיה.
החלטנו להתחיל את היום בהר DeinBerg, שהיה ממש בדרך, ולעשות שם פארק חבלים שבסיומו ירדנו שוב בגו קארט למטה. זה נמצא בתחנת הביניים של הרכבל. אם עולים לתחנה העליונה, יש גם זיפליין נחמד.
באופן כללי לא מצאתי זיפליין נורמלי שמשתווה בכלל לזיפליין שעשינו באגם בלד בסלובניה. שם זה היה 7 מקטעים מעל נהר טורקיז. באוסטריה כל מה שמצאנו היה מקטע אחד של עד קילומטר מעל דשא ועצים.
פארק החבלים היה נחמד מאוד, אבל לא ברמה של פארקים שחווינו ביער השחור. צריך לקחת בחשבון שכל האירוע הזה לוקח כמה שעות. הגו קארט היה חמוד מאוד וקצר בהרבה מהקודם שעשינו, אבל עדיין היה ממש כיף.

משם המשכנו בדרך לזלצבורג ועצרנו במפלי Golling. מהחניון זה כ־10 דקות הליכה למפל עצמו. צילמנו קצת תמונות ולא המשכנו לטפס לראות את החלק העליון. זו נראתה כמו עלייה רצינית ורצינו להגיע לזלצבורג.
המשכנו לזלצבורג וחנינו בחניון בתוך ההר. טיילנו קצת בעיר. עיר נחמדה, אבל לא התרשמנו במיוחד. יש שם קצת שופינג למי שמחפש, ואני מאמין שלא זול במיוחד לקנות שם. אחרי שעה וקצת נסיעה חזרה לוואגרין באוטוסטרדה, סיימנו את היום.

29.9 יום שלישי, מעבר לטירול

יצאנו לדרך למפלי Krimml בדרך לטירול. בערך שעה ו־45 דקות למפלי קרימל. חנינו בחניון 4, הכי קרוב למפל. מהחניון יש הליכה של בערך 10 דקות למפל המרשים. בשונה מגולינג, מדובר במפל גבוה יותר עם זרם חזק יותר.
ממליץ ללכת כמה שיותר קרוב למפל כדי להרגיש את המים ואת העוצמה. גם שם בחרנו לא לעלות למעלה במסלול שנראה קשה. התרשמנו מהחלק התחתון והמשכנו לכניסה למעבר ההרים Gerlos, שנמצא ממש ביציאה מהמפלים. מדובר בכביש אגרה, בדומה לכביש האלפיני. הדרך הייתה מפותלת ויפה, ומומלץ לעצור בבית קפה שבדרך ולהתרענן מול נוף מהמם. סיימנו את הכביש בירידה תלולה ויפה מפסגת ההר וכבר היינו ממש קרובים למקום הלינה הבא.

בדרך החלטנו, כיוון שעוד היה מוקדם והכול הלך לנו חלק, לעצור במגלשת ההרים Arena Coaster, שהייתה 8 דקות מהדירה. גם פה מדובר במגלשה של כקילומטר וחצי, אבל היא הייתה מהנה בטירוף והחלטנו לעשות כמה סיבובים. משם המשכנו לקבלת הדירה השנייה שלנו.

בסיס הלינה השני: Fiechtl Apartments

5 לילות בעיירה Stumm שבצפון עמק צילרטל, ליד Fügen. בחרנו בדירת Top 2, בעלת מרפסת ענקית של 60 מ"ר ו־3 חדרי שינה, שלכל חדר יש מקלחת ושירותים משלו. המטבח היה מודרני ומאובזר.
המארחים, ג'ים ומוניקה, היו מדהימים ותמיד שמחו לארח ישראלים.
בקומת הכניסה יש את מסעדת Guat z'Essen, מסעדת מישלן עם כוכב אחד ועוד כוכב ירוק אחד על קיימות. מדובר במסעדה צמחונית שהשף בה הוא החתן של בעל הדירה. מי שמתארח מקבל 50 יורו הנחה למסעדה. מטעמי כשרות החברות שלנו ויתרו, אבל אשתי ואני חווינו שם ארוחה טובה ומיוחדת.
באמצע השבוע זה תפריט זול יותר של 6 מנות ובסוף השבוע זה תפריט יקר יותר של 14 מנות. משך הארוחה היה 4 שעות. זה כולל חצי שעה בגינה של סיור והסבר על חומרי הגלם, בגרמנית. במהלך הארוחה השף מסביר באנגלית לפני כל מנה על חומרי הגלם והמנה לפני ההגשה.
למי שאוהב את הסגנון הזה, ממליץ בחום. לי היה ברור עוד מהארץ שנאכל שם, בטח כשזה ממש קומה מתחתינו.

30.9 יום רביעי

החלטנו לעשות יום קליל וקרוב ועלינו להר האקשן בפוגן, Spieljoch. נסיעה של 15 דקות אולי לכניסה לרכבל.
עלינו לפסגה, שם אפשר למצוא כל מיני פעילויות כמו זיפליין, גו קארט, משחקי מים לילדים ועלייה לתצפית. הסתפקנו במשחקי מים לילדים, עלייה לתצפית, מנוחה והנאה מהנוף.
הייתה גם מקפצה גדולה שבנויה מבלון גדול, שאנחנו המבוגרים השתעשענו בה. היה קשה לרגליים.
הזיפליין לא היה פעיל והחברים שלנו רצו לעשות אותו. על הגו קארט הפעם ויתרנו. הייתה שם גם אופציה של דו־גלגלי שהייתי שמח לנסות.
לאחר שירדנו עצרנו לשבת, לשתות ולאכול בתחנת הביניים של הרכבל.
לאחר שירדנו לרכבים זרמנו למרחצאות Erlebnistherme Zillertal בפוגן. לקחנו מראש בגדי ים וכל מה שצריך עבור הבריכה. היה נחמד מאוד. מקום ברמה גבוהה עם 2 מגלשות, בריכת גלים, בריכות פנימיות ואחת חיצונית. יש גם סאונות שונות בתשלום נוסף.

1.10 יום חמישי

קרחון Hintertux. יעד שסומן מראש על ידיי כחובה. מדובר, בדומה לדאכשטיין, בפעילות יקרה שבלי כרטיס מקומי יכולה לעלות לא מעט למשפחה.
כ־45 דקות נסיעה לחניון של הקרחון. עולים ב־3 רכבלים עד לפסגה בגובה 3,250 מטר. יש שם שלג כל השנה. טיפ חשוב: כדאי ללכת לשירותים בתחנה לפני הרכבל השלישי, כי לא תמצאו שירותים לאחר מכן.
היה מושלג ויפה והייתה ראות די טובה. הילדים שיחקו בשלג וצילמנו הרבה.

לאחר מכן קנינו בנפרד סיור במערת הקרח, כ־100 יורו למשפחה בהרכב שלנו. הפעם, בניגוד לדאכשטיין, מדובר במערת קרח אמיתית בתוך הקרחון.
הסיור מתקיים כל שעה עם מדריך בקבוצה ולוקח כשעה. בהחלט חוויה חד־פעמית שנזכור.

ירדנו חזרה לחניון והמשכנו לעיירה Mayrhofen, שנמצאת על הדרך חזרה לסטום. חנינו בחניון של רכבל Ahornbahn. זו נקודת התחלה טובה לבקר בעיר, שהיא בעיקרון רחוב אחד של חנויות.
לא עלינו לרכבל כי ראינו שהוא די דומה למה שחווינו בפוגן, וגם ככה כבר עלינו בשלושה רכבלים שונים באותו יום.
הסתובבנו ברחוב ואכלנו באיזו מעדנייה. משם חזרנו לדירה.

2.10 יום שישי

התוכנית הייתה קצת שופינג בעיר אינסברוק עבור הבנות. התלבטנו אם לעצור במרכז המבקרים של סברובסקי שבדרך, אבל לא ממש התרשמנו ממה שיש לעשות שם ביחד. מרגיש לי יותר כמו מקום ליום מעונן או גשום.
נסענו ישר לעיר, כ־50 דקות. הורדנו את כולם בקניון Sillpark, שם נמצא פרימרק, והמשכנו חבר שלי ואני לטייל בעיר אינסברוק. בניגוד לזלצבורג ומאיירהופן, פה התרשמנו מאוד מהעיר ומהיופי שלה.
כשהבנות סיימו את הקניות, אחרי כשעתיים, נסענו לקחת אותן מהקניון והחלטנו לעצור בעיר Rattenberg. עיר ממש קטנה שידועה בניפוח זכוכית.
החברים הסתבכו בדרך ולבסוף המשיכו לדירה. אנחנו טיילנו בעיר, שגם היא בעיקר רחוב אחד נחמד, ונכנסנו לחנות שמאפשרת לילדים להתנסות בניפוח זכוכית. הם בחרו דוגמה אחת מתוך שתיים, נתנו להם לנשוף במהלך ההכנה ולבחור צבעים, ובסיום הם קיבלו את המוצר שהם עזרו להכין. חמוד מאוד, לא לוקח הרבה זמן ונחמד לעצירה קצרה לפני החזרה לעמק. משם, כיוון שהיה עוד מוקדם והיו לי בגדי ים, המשכנו שוב לבריכות בפוגן.

3.10 יום שבת

החברים שומרי שבת נשארו בדירה לטיול באזור. אנחנו תכננו יום בעמק אוץ, שכולל את המגלשות באימסט, באורך 3.5 קילומטר, מפלי Stuiben ו־Aqua Dome.
בעצת בעל הדירה החלטנו לרדת מהרעיון. מדובר ב־1:45 שעות נסיעה. לא היה בזה היגיון. אם אתם ישנים בעמק צילר, תיהנו מהאטרקציות בעמק. אם אתם רוצים לעשות דברים בעמק אוץ, תבחרו לפצל לשם לינה או תגיעו לשם מלכתחילה. זה מה שהוא אמר לי, וזה עשה לי הרבה שכל.
בחרנו להגיע לאגם Achensee, שנמצא 25 דקות מאיתנו. התחלנו בעצירה ברכבל Rofan, שבפסגתו יש את AirRofan, אטרקציית אקשן פופולרית על ההר הבנויה בצורת נשר, שבה גולשים באוויר במהירות של כ־80 קמ"ש מגובה התחלתי של 2,040 מטרים. להפתעתי אף אחד לא זרם איתי, אז עליתי לבד וגלשתי לבד. יש מקום ל־4.
העלות הייתה 18 יורו וקיבלו רק מזומן, שלא היה לנו. התחננתי בשתי המסעדות שם שיקבלו ממני אשראי בתמורה למזומן, ואחת מהן לשמחתי הסכימה.
בהחלט חוויה מגניבה שלוקחת רק 3 דקות. היא נראית מפחידה יותר ממה שהיא בפועל.
עשינו שם טיול קצר לאגם ואכלנו במסעדה שעזרה לנו עם הכסף, כמחוות תודה.

ירדנו משם למטה והמשכנו כ־10 דקות לאגם. חנינו בחניון והתרשמנו מהאגם. כיוון שהיינו בקצה הדרומי, בצד המוצל, עשינו הליכה לצד השני והשמשי.
להפתעתי גילינו בצד השני מתחם גדול בשם Atoll, שכולל בריכות ומגלשה. זה היה נראה מושלם. לצערי הפעם לא היו לי בגדי ים וממש התבאסתי.
התקדמנו לכיוון המים והייתה שם משחקייה גדולה ומרחבי דשא. היו שם דקים מעץ שמיועדים לכניסה למים, והמים היו בצבע טורקיז מהמם. ראיתי כמה אנשים שנכנסים למים, כולל ילדים.
זהו. קיבלתי החלטה. אני נכנס למים. נשארתי עם בגד תחתון בלבד ונכנסתי למים הקרים. אמנם לא קרח כמו במקום הלינה הראשון, אבל די קרים למי שלא מורגל בקור. הצלחתי ליהנות מהמים לאיזה רבע שעה ויצאתי לשכב להתייבש על הדק.
הייתה שמש טובה והרגשתי שקיבלתי החלטה ספונטנית טובה, שהפכה את היום הזה לאחד הימים הכי מהנים בטיול.

4.10 מעבר למינכן

ביקשנו וקיבלנו מבעל הדירה אפשרות לעזוב ב־10:00 במקום ב־9:00 ויצאנו לדרך לכיוון מינכן. ביום שלפני הצעתי לחבר שלי לעבור באגם שהם פספסו, ובבוקר החלטנו לוותר כדי לא להתעכב יותר מדי.
בפועל הניווט לקח אותנו דרך האגם בדיוק, מעבר לנקודה שבה ביקרנו, אז עצרנו כמובן כדי שגם המשפחה שהייתה איתנו תוכל להתרשם מהמקום. הם ממש התרשמו ובילינו שם כחצי שעה. המשכנו למקום הלינה הבא שלנו במינכן, והפעם מדובר במלון.

מקום הלינה השלישי: NYX Hotel Munich
הגענו במיוחד לעיר ליום האחרון של האוקטוברפסט. היה קשה מאוד למצוא מקום לינה במרכז העיר במחיר סביר.
מיקום המלון די בפרברי העיר, מרוחק כ־45 דקות ממרכז העיר. מדובר ברשת מוכרת, לכן הייתי רגוע וידעתי שנסתדר. במלון, כיאה לסניפי הרשת, הכול היה מאוד צעיר ומעוצב, וכך גם החדרים.
יש בקומת הכניסה בתוך המלון אחלה מסעדה במחירים סבירים. יש סניף גדול של Lidl ממש קרוב בהליכה, למי שמחפש להביא גבינות, נקניקים או שוקולדים לארץ.

היתרון היחיד במיקום היה נקודת החזרת הרכב, שהייתה במרחק הליכה קצר. זרם המים במקלחת היה מאוד חלש, ואני לא רואה באמת סיבה לישון באזור הזה אלא אם כן יש אירוע בעיר ולא מצאתם שום דבר טוב במחיר סביר.
הנסיעה מעמק צילר למינכן הייתה די מעייפת, מהסיבה שרק ברבע שעה האחרונה מתוך שעתיים מתחברים לכביש מהיר. רוב הדרך היא בכפרים ובדרך איטית. ניסיתי כל הדרך לחשב מסלול מחדש שיחבר אותי לכביש מהיר ולא מצאתי.
הגענו למלון והחנינו בחניון של המלון, 18 יורו, ומשם לקחנו אוטובוס שממש מול המלון עד לאוקטוברפסט.

אוקטוברפסט

חתיכת חוויה. לא יודע כמה לילדים. אישית עבורי זה היה משהו שהייתי חייב לעשות.
אין יותר מדי מה להרחיב. בחוץ יש ים אנשים, מלא דוכני אוכל ומתקני שעשועים לילדים, חלקם די אקסטרימיים. החגיגה עצמה היא באוהלים של המבשלות, שאליהם ניתן להיכנס עם הילדים עד השעה 20:00. נכנסנו לכל מיני אוהלים כדי לצלם ולהרגיש את האווירה.
מסתבר שלא ניתן להזמין בירה בכוס של ליטר, שהיא היחידה שנמכרת, אם לא יושבים בשולחן. הכול מוזמן הרבה זמן מראש. הצלחנו למצוא שולחן שהיה פנוי ל־45 דקות, וזה הספיק לנו כדי להצליח להזמין כמה בירות לפני שביקשו מאיתנו לפנות אותו. קחו בחשבון שבירה עולה 15 יורו.
יש הרבה שיכורים ויש גם הרבה סמים. החברים מיצו הרבה לפנינו וחזרו למלון, ואנחנו נשארנו עוד קצת לטייל בחוץ ולקנות אוכל לילדים. הבת שלי ואשתי גם עלו על מתקן אחד. הכול במזומן ויש כספומטים באוהלים.

5.10 יום שני

יום מלא של טיול בעיר והחזרת הרכב. קמנו לארוחת בוקר, ירדנו לסדר ולנקות כמה שניתן את הרכב ונסענו לתחנת ההחזרה. חזרנו ברגל למלון ומשם המשכנו עם כולם לסופר לקנייה אחרונה של דברים לארץ.
נסענו במטרו למרכז העיר, לתחנת Marienplatz. התרשמנו מהכיכר המרכזית והמשכנו לספורה. הבנות חיכו לספורה… השארנו אותן שם ונכנסנו לחנות הענקית של אפל שממול.

לאחר שהן סיימו המשכנו לשוק האיכרים. טיילנו שם קצת. הבנות המשיכו לטייל בשוק ואנחנו, החבר ואני, ישבנו ב־Beer Garden שבמרכז השוק. יש ספסלים למי שרק שותה ויש שולחנות שבהם חייבים להזמין אוכל. הזמנתי לי משהו לאכול ושתינו בירה יחד.
משם הבנות המשיכו לחנות של לגו ונפגשנו לאחר מכן בכיכר המרכזית.

המשכנו יחד ל־Hofbräuhaus, המבשלה ובית הבירה הוותיק והמוכר ביותר בעיר, המהווה סמל מרכזי של תרבות הבירה הבווארית. נכנסנו כדי להתרשם, אבל לא ישבנו לשתות או לאכול.

משם המשכנו בטראם לכיוון הגן האנגלי, לנקודה שבה גולשים בנהר, Eisbachwelle. התרשמנו מהגולשים והמשכנו לנקודת התצפית במבנה Monopteros. עצרנו שם למנוחה קלה והמשכנו למגדל הסיני ולגן הבירה, Chinesischer Turm. ישבנו שם לאכול ולשתות.
משם לקחנו 3 אוטובוסים חזרה למלון לארוז. ירדנו ללובי, רק המבוגרים, למסעדה ואכלנו שם ארוחת ערב נחמדה.

6.10 יום הטיסה

לקחנו מונית Bolt לשדה, לטרמינל F. שווה לתת למישהו שאין לו את האפליקציה להירשם, כך תקבלו כ־30% הנחה על 3 הנסיעות הראשונות. זה יכול לחסוך.
האפליקציה תיתן לכם לבחור רק טרמינל 1 או 2. תבחרו את 2, אבל תבקשו מהנהג לקחת אתכם לטרמינל F אם אתם טסים משם. זה יחסוך לכם כ־10–15 דקות הליכה עם המזוודות.

לסיכום

אוסטריה הרגישה כמו טיול בתוך גלויה. היא עמדה בכל הציפיות. לא הופתענו מהמראות היפים בכל מקום. זה הרגיש לנו כמו חוויה שמזכירה חלק מהטיולים שעשינו בעבר, מעין שילוב של הכול ביחד. יש אזורים שמזכירים את היער השחור והרי הטטרה, ויש אזורים שמזכירים את הדולומיטים. אני שמח שעשינו את היעד הזה אחרון ובאנו אליו מוכנים.

הרבה חושבים שבטיול ראשון לאוסטריה זלצבורג היא חובה, ושטירול מתאימה יותר למתקדמים או שהנוף בה שונה. בשורה התחתונה, הרגיש לנו שמדובר באותו אזור עם שמות שונים. לא הרגשנו מעבר דרמטי בנוף בין אזור זלצבורג לטירול. נכון שבעמק צילר יש נוף של עמק, אבל גם בנסיעות שלנו באזור זלצבורג עברנו בנופים משתנים שכללו עמקים. פסגות של 3,000 מטר ומעלה יש בשניהם, וגם סוגי הפעילויות די זהים. קשה ליפול פה. איפה שלא תבחרו, תקבלו טיול מושלם.

חבילות טיול eSIM מהיר הזמנת מט"ח

לחצו כאן למידע על חבילות eSIM טובות לאוסטריה…
מהירות, יציבות ובמחיר משתלם.
אל תסתמכו על סים מקומי…

זכרו להוסיף חבילות עבור כל הנוסעים, ונפח גלישה נוסף בחבילה של הנוסע הראשי.

 

הזמינו מט"ח לאוסטריה במחיר ממש משתלם (וללא עמלת המרה):

אפשרות 1 | הארנק הדיגיטלי של LAYA!
– ארנק דיגיטלי חדשני (כרטיס נטען של מאסטרקארד)
– טוענים כמה שרוצים בשער משתלם
– משתמשים בקלות ובביטחון בכל העולם
– נשאר לכם אירו? המירו אותו למטבע אחר, שמרו לטיסה הבאה או משכו בחזרה לכרטיס האשראי
לחצו כאן להורדת האפליקציה…
 מתנה מ-Laya לגולשי קליקו:
10$ במתנה לאחר טעינה ושימוש ראשונים של 100$ – בעזרת הקוד: UTJ8NM

אפשרות 2 | אספו מט"ח במזומן בטרמינל דרך Flymoney
– מזמינים בקלות מהטלפון או המחשב
– אוספים בטרמינל
– בלי לבזבז זמן על חניה בצ'יינג' :-)
לחצו להזמנת מט"ח עם FlyMoney…

כמה דברים שלמדתי מהטיול ושאני חושב ששווה לקחת בחשבון:

• אל תנסו לחקות מסלול של מישהו אחר. תתרכזו במקומות שקרובים למקום הלינה שלכם, או אפילו יותר נכון, תקבעו את מקום הלינה לפי מה שאתם רוצים לעשות.
• אי אפשר לעשות הכול בטיול אחד, וגם לא הכול חובה. יש הרבה נקיקים, הרבה אגמים, כמה סכרים, המון הרי פעילות, הרבה מגלשות הרים, גו קארט ועוד. הרבה מהדברים גם חוזרים על עצמם.
• כרטיס אזורי יכול לחסוך הרבה כסף. שווה לבדוק את זה כבר כשבוחרים מקום לינה.
• אל תישנו באזור אחד ותסעו כל יום יותר משעה לכל כיוון. זה פשוט מיותר. אם אתם רוצים לעשות אזור מסוים, עדיף לשקול לישון בו.
• לא חייבים לבנות לו"ז קשיח לכל יום. אפילו להפך. הימים שהכי נהנינו בהם היו דווקא הימים שבהם הנסיעות היו קצרות וחזרנו מוקדם לדירה כדי ליהנות מהמרפסת עם כוס קפה, בירה או יין.
• אם אתם עובדים עם מודל AI לתכנון הטיול, תכירו בעצמכם את המפה והאזורים. ככה תוכלו לזהות כשהוא טועה ולתקן אותו. אל תצפו ממנו להכיר את האזור טוב יותר מכם.
  אל תצפו להספיק הכול. הרבה תלוי במזג האוויר ובזרימה של המשפחה באותו יום.
• אל תתחייבו להזמין כרטיסים מראש איפה שלא חייבים. תוכניות יכולות להשתנות, במיוחד כשמזג האוויר משחק תפקיד.
• תבדקו מצלמות ותחזית בבוקר לפני שיוצאים למקומות שבהם הראות קריטית. לפעמים ההבדל בין יום מדהים לבין יום מבוזבז הוא פשוט לבחור את היום הנכון.
• קחו תמיד תיק ברכב עם בגדי ים ומגבות. אתם אף פעם לא יודעים מתי תיתקלו בבריכה, אגם או מקום שנראה לכם פתאום מושלם. כשהכול כבר ברכב, זה חוסך לחזור במיוחד לדירה.
• קחו איתכם קצת מזומן. לפעמים יש בעיות בתקשורת של הסליקה ומבקשים רק מזומן. אנחנו נתקלנו בזה בעצמנו.
• תקשיבו לילדים שלכם וגם לעצמכם. אם אתם כבר עייפים, אל תמהרו ליעד האחרון שתכננתם רק כדי לסמן עליו וי. חבל על הכסף, הזמן והחוויה.
• תזכרו שזה טיול ולא המירוץ למיליון. אין צורך לעשות משהו רק כי כולם עושים אותו. תעברו על כל נקודה שאתם חושבים לעשות ותבינו אם היא באמת מתאימה לכם.
• אוסטריה יקרה. תהיו מוכנים לזה מראש. קשה מאוד לחסוך שם בצורה משמעותית, אז עדיף לבוא מוכנים, לשחרר ולזרום.
• בסופו של דבר, מבחינתי היופי בטיול היה לא רק בכמות המקומות שראינו, אלא גם בזה שלא ניסינו להספיק הכול. הימים בהם הכי נהנו היו הימים שידענו מתי לדעת לחתוך והגענו לדירה אחר הצהריים לקפה או בירה במרפסת.

מקווה שעזרתי. תיהנו!