בית » סיפור טיול מפורט בטירול ובפלכאו
טיול משפחתי של שבועיים בטירול ופלכאו
סיפורה של משפחת שפר
מאיפה ולאן
7 לילות טירול-ליוטאש, 6 לילות פלאכאו
אנחנו משפחה עם שני ילדים בני 11 ו-8. חזרנו לפני פחות משבוע משבועיים עמוסים ומדהימים באוסטריה .
הגענו למינכן בבוקר ונתקענו בהשכרת הרכב (נשמע מוכר) של SIXT. כשעה וחצי לא היו להם מכוניות. לבסוף התנחמנו במרצדס סטיישן חדשה (אפגרייד כמובן) ויצאנו לכיוון טירול. מזל שלא עצרנו בדרך לאגם ראשון כיוון שבדרך הייתה תאונה ואנחנו עמדנו בפקק קרוב לשעה וחצי מבלי לזוז.
הגענו ברגע האחרון ללויטאש -לסופר וגם לצימר.
יום 1: ראינו כי מזג האוויר יהיה יפה והחלטנו לפתוח בעמק האוטס – אגם פיבורגסי היפה ,העיירה אוטס ,מפלי שטובאי. ירדנו במסלול קליל לתחנות המסומנות.
חלפנו רק לראות את ניאדרטאי, כולם כבר היו רעבים ולאחר ארוחת צהרים המשכנו מעלה לכיוון סולדן עד לונט. הנוף היפה השתנה לנוף דרמתי מדהים ועצרנו כמה פעמים רק כדי לצלם ולהתפעל. בנקודה זו כבר התריע הבן על כאבי בטן אך בכל זאת המשכנו. הגענו לוונט וראינו את הרכבלים הפתוחים כולם כבר הרגישו טוב! עלינו ממש בסוף היום על הרכבל הפתוח-חוויה אמיתית!
הלאה כבר לא המשכנו, היה מאוחר ומאוחר יותר כבר טפטף. חזרנו דרך העיירה אוטס שאהבנו לקנח בכמה עוגות מהקפה המקומי וחזרנו לצימר.
חלפנו רק לראות את ניאדרטאי, כולם כבר היו רעבים ולאחר ארוחת צהרים המשכנו מעלה לכיוון סולדן עד לונט. הנוף היפה השתנה לנוף דרמתי מדהים ועצרנו כמה פעמים רק כדי לצלם ולהתפעל. בנקודה זו כבר התריע הבן על כאבי בטן אך בכל זאת המשכנו. הגענו לוונט וראינו את הרכבלים הפתוחים כולם כבר הרגישו טוב! עלינו ממש בסוף היום על הרכבל הפתוח-חוויה אמיתית!
הלאה כבר לא המשכנו, היה מאוחר ומאוחר יותר כבר טפטף. חזרנו דרך העיירה אוטס שאהבנו לקנח בכמה עוגות מהקפה המקומי וחזרנו לצימר.
יום 2: שמש-מחליטים לנסוע להינטרטוקס!
שעתיים נסיעה, חיכינו רבע שעה שהמחיר בקופות יוזל ועלינו 3 רכבלים עד למעלה.
הנוף מהמם גם בעלייה עצמה. באמת לא האמנתי שעושים שם סקי באמצע אוגוסט! ואכן כן!! הילדים שיחקו שם שעות ואנחנו התמוגגנו מהנוף.
לאחר מכן הילדים לחצו ללכת למערת קרח שנמצאת שם.לאחר תחנונים הסכמנו. מה שלא ידעתי זה שיש הליכה בשלג בירידה של כ15 דקות עד למערה והיא גם מחליקה מאוד והולכים הרבה ממש על קרח ויש לרדת בסולמות כמה פעמים. בקיצור פרק בהישרדות. הילדים כבר לא כל כך רצו לשמוע על עוד מערת קרח ולקח זמן ליבש אותם.
הנוף מהמם גם בעלייה עצמה. באמת לא האמנתי שעושים שם סקי באמצע אוגוסט! ואכן כן!! הילדים שיחקו שם שעות ואנחנו התמוגגנו מהנוף.
לאחר מכן הילדים לחצו ללכת למערת קרח שנמצאת שם.לאחר תחנונים הסכמנו. מה שלא ידעתי זה שיש הליכה בשלג בירידה של כ15 דקות עד למערה והיא גם מחליקה מאוד והולכים הרבה ממש על קרח ויש לרדת בסולמות כמה פעמים. בקיצור פרק בהישרדות. הילדים כבר לא כל כך רצו לשמוע על עוד מערת קרח ולקח זמן ליבש אותם.
להירגע מחוייה זו נסענו למאוירפן -עיירה חביבה קצת מנומנמת בשעות שהיינו כדי לאכול משהו ולהמשיך הלאה.
יום 3: כאבי הבטן אצל הילד מהיום הראשון חזרו ואנחנו ואת היום הזה שהיה גשום בילינו בהליכה לסופר לקנות מרק, עוף, אורז, טוסטים וביקור אצל הרופא המקומי בלויטש.
יום 4: הילד מרגיש טיפה יותר טוב מחליטים לנסוע קרוב-נסענו לקניון פרטנקיכם.
הקניון עצמו יפהייפה. יש לקחת בחשבון שההליכה עד אליו לוקחת כחצי שעה לפחות. בדרך חזרה לקחנו עגלה עם סוסים עד לאוטו. ממשיכים למיטוולד מטיילים קצת אך הילד לא מרגיש טוב. חותכים לצימר ומקווים לטוב.
יום 5: שיפור ניכר, אנחנו יוצאים ליום מקסים קניון ליוטאש! 2 GPS לא הצליחו למצוא לנו את הקניון.
סגרו כביש לעבודות ליד ואנחנו הסתובבנו כשעה עד שמצאנו. מאוד אהבנו את אזור ליוטאש, גם את העמק עם כל הכפרים.
עשינו את המסלול המעגלי של הקניון מליוטאש כ-3 שעות ולאחר מכן נסענו לסיפילד לארוחת צהריים וקניית מזכרות-אכן עיירה תיירותית מאוד.
עשינו את המסלול המעגלי של הקניון מליוטאש כ-3 שעות ולאחר מכן נסענו לסיפילד לארוחת צהריים וקניית מזכרות-אכן עיירה תיירותית מאוד.
יום 6: טירת נוישוונטיין. הזמנו יומיים קודם כרטיסים באינטרנט לשעה יעודה לסיור.
הגענו רבע שעה לפני ורצנו לקופות, מזל שהזמנו כרטיסים, התור לקופות היה אורך לנו כשעתיים ולמוזמנים כמה דקות. יש לנו פחות משעה להגיע לשעת הסיור!
אין מה לדבר על כרכרות או אוטובוסים, יש תורים ארוכים ביותר. מחליטים ללכת ברגל כ-40 דקות ביער יפהייפה (לדעתי עדיף על אוטובוס).
הסיור עצמו בתוך הטירה לקח כ-חצי שעה. הילדים נהנו לראות ארמון בסדר גודל כזה (פעם ראשונה).
ירדנו חזרה לחניה והמשכנו לפוסון עיירה מקסימה!
משם המשכנו לאגם פרנסטיין אך לא עצרנו כי רצינו להגיע למגלשות אימסט. הגענו בארבע ורבע, אין תורים בקופות, הילדים עולים עם האבא למעלה ואני שותה לי קפה. כולם חזרו לאחר שעה וחצי מתמוגגים-אימסט והשלג עד עכשיו החוויות החזקות ביותר!!
משם המשכנו לאגם פרנסטיין אך לא עצרנו כי רצינו להגיע למגלשות אימסט. הגענו בארבע ורבע, אין תורים בקופות, הילדים עולים עם האבא למעלה ואני שותה לי קפה. כולם חזרו לאחר שעה וחצי מתמוגגים-אימסט והשלג עד עכשיו החוויות החזקות ביותר!!
יום 7: יום מעבר לפלכאו. כפיצוי על שלא עצרנו בפרנטיין נסענו לאגם אכנסי-יפה ביותר. אגם גדול. שטנו בסירת מנוע כשעה-פסטרולייה במיטבה!!
המשכנו דרך קיצבל-עיירה שמאוד אהבתי. שיקית. אהבתי.
הצטיידנו בסופר המקומי ונסענו עוד כשעתיים עד לפלכאו לחווה של רנטה.
כבר בטירול ראינו שמזג האויר הולך להשתנות אך הייתי אופטימית שהכל עוד ישתנה.
המשכנו דרך קיצבל-עיירה שמאוד אהבתי. שיקית. אהבתי.
הצטיידנו בסופר המקומי ונסענו עוד כשעתיים עד לפלכאו לחווה של רנטה.
כבר בטירול ראינו שמזג האויר הולך להשתנות אך הייתי אופטימית שהכל עוד ישתנה.
יום 8: היום שהיה ודאי לגבי מזג אויר טוב-נסענו לכיוון הגרוסגלוקנר!
העננים מתבהרים ונעלמים ואנחנו מתמוגגים וכאן תודה לאיילת על הטיפ של פארק ביורו-הילדים התמוגגו וחזרנו גם בסוף המסלול.
גם עשינו את גן החיות האלפיני-נחמד. וזהו אנחנו מוכנים לעלות! אין ספק שזהו מסע דרמתי, הנופים עוצרי נשימה ואי אפשר שלא לעצור ולצלם. גם התחנות לילדים היו חביבות והם דרשו לצאת ולראות. וכך הגענו הישר לתצפית של פרזץ יוזף! אין מילים לתאר את המקום. לא ירדנו לקרחון גם כי כבר היה לנו מספיק שלג וגם כי הוא נראה מופשר.
חזרנו באותה הדרך שבאנו. עצרנו שוב בפארק ביורו ושתינו קפה בדרך לבאד הופגנשטיין.
חזרנו באותה הדרך שבאנו. עצרנו שוב בפארק ביורו ושתינו קפה בדרך לבאד הופגנשטיין.
שכחתי לציין שבליוטאש יכולנו להכנס לבריכה המקומית-נחמדה מאוד. היינו שם פעמיים בהתאם לנסיבות.
לי כבר היה עמוס מדי באד הופגנשטיין אך אני גם לא חובבת בריכות. הילדים ובעלי נהנו מאוד גם מהמגלשות.
לי כבר היה עמוס מדי באד הופגנשטיין אך אני גם לא חובבת בריכות. הילדים ובעלי נהנו מאוד גם מהמגלשות.
חזרנו מאוחר מאוד לפלכאו לפיצה מקומית והופ למיטה-איזה יום!!!
יום 9: קמים ליום גשום..לא יכול להיות. מחליטים לנסוע לזלצבורג PLAN A במקרה של גשם.
הגשם לא מפסיק לרדת ואנחנו חושבים לנסוע למוזיאון המדע. החניות הקרובות לו מלאות ואנחנו שוב מסתובבים עד שמצאנו מקום בצד השני קרוב למרכז עצמו.
הגשם פסק ואנחנו משנים תכנית-מסתובבים בעיר. המוזיאון של מוצארט, הכנסיות ,הכיכרות היפות. לאחר כשעתיים שלוש מיצינו והמשכנו לארמון הלבורן-נהנים מההרטבות וחוזרים לפלכאו.
יום 10: שוב עננים וקצת גשם. מחליטים לנסוע לגוסאו אולי יתבהר. בדרך מבינים שלא. ממשיכים על הדרך המהירה לכיוון מכרה המלח בהלבורן-עדיין גשם.
כמונו גם הגיעו תיירים שמצאו מקלט מהגשם ואנחנו חיכינו בתור. וחיכינו..ולבסוף נכנסנו (רק פקידה אחת על תור של מאות).
עברנו את כל המסלול: רכבות, מגלשות(היה כייף!), סירה..האמת נהנו מאוד. יודעים שם איך לייצר חוויה!
יוצאים החוצה. מעונן, טיפה גשום. מחליטים לנסוע לטירת וורפן.
יוצאים החוצה. מעונן, טיפה גשום. מחליטים לנסוע לטירת וורפן.
את סיור הבזים כבר פיספסנו אך הטירה עצמה מרשימה. עשינו שם את הסיור המודרך כך אפשר להכנס לכל חלקי הטירה. הנוף מהטירה יפהפייה והעננים הנמוכים רק הוסיפו לאוירה.
קינחנו במסעדה מומלצת בפלכאו קרוב מאוד לחווה של רנטה SCHUTZENHOF.
יום 11: יש סיכוי לשמש. מחליטים לנסוע לאבנטאו למגלשות ולגוסאו.
קינחנו במסעדה מומלצת בפלכאו קרוב מאוד לחווה של רנטה SCHUTZENHOF.
יום 11: יש סיכוי לשמש. מחליטים לנסוע לאבנטאו למגלשות ולגוסאו.
כבר בדרך לאבנטאו מטפטף. מבינים שאין הרבה סיכוי אך ממשיכים.. אכן עצרו את המגלשות. מחליטים לחזור אחה"צ, אפשר עד 5.
נוסעים לגוסאו. (דרך אגב זהו היום הראשון ללימודים-אנחנו באגם…) .
עשינו הליכה לאורכו אך לא הקפנו אותו, חוזרים ועולים לרכבל. משחקי האור והצל עם העננים והשמש מדהימים במקום הזה; פתאום מתגלים מרחוק ההרים עם השלג.משגע! לא המשכנו עד למסעדות (פספסתי את הטיפ הזה),
יורדים וממשיכים להלשטאט. חונים בחניון ומתחילים ללכת-העיירה יפהייפיה. עושים סיבוב, הילדים כבר רעבים (למרות הכריכים בתיק).
נפילה במסעדה, מזכיר לי מסעדות בטבריה. מחליטים לחזור לכיוון אבנטאו אולי נספיק למגלשות .
לפנינו שתי משאיות, כביש מפותל. מגיעים חמש דקות לחמש, רצים לקופות, היא מוכרת לנו כרטיסים. הילדה רצתה לקחת סווטשירט ועד שחזרנו (3 דקות) כבר סגרו את המגלשות. זה כנראה רק באוסטריה יכול לקרות.
הילדים משחקים בפארק החבלים וחזרה לפלכאו.
יום 12: שוב גשם. בתכנון סנט וולפגאנג. אני מבינה שזה לא יצא לפועל.
משלא מפסיק הגשם נוסעים לכיוון סנט גון פונגאו לקניון חנויות שהומלץ. לא יצאנו מגדרנו מצד שני כבר היינו עייפים. והגשם…
יום 13: חזרה למינכן. העייפות ניכרת וחוץ ממני כולם שבעים מאגמים ומפלים.
אגם וולפגנג וקוגניסי נשארים לטיול הבא ואנו נוסעים לאווטלט של אדידס (שווה!! אם כי לא מאוד זול) ומשם לאווטלטים באזור ארדינג (שם קצת התאכזבנו אך בסוף מצאנו כמה דברים) לשדה התעופה חזרה הבייתה.
הבטחנו לעצמנו שבטוח נחזור לטירול לעמקים שלא הספקנו; ולי יש כמה אגמים שחייבת להגיע אליהם בזלצבורגר…