שבוע בחבל זלצבורג
מסלול הטיול והטיפים של משפחת פרי באוסטריה
חזרנו. עכשיו גם אנחנו תורמים לקבוצה באהבה!
יום א'
-נתב"ג. טרמינל 1. לא עמוס מידי באופן מפתיע. הדבר הכי טוב היה שלא הגענו עם מזוודה גדולה והסתדרנו עם שני טרולי. למעשה שילמנו מראש על מזוודה גדולה, ואחרי שראינו בחדשות את 'תופעת המזוודות הנעלמות' העדפנו להצטמצם ולוותר על המזוודה הגדולה וזאת החלטה שהוכיחה את עצמה בגדול. דילגנו על כל התורים ויצאנו מהשדה בקלילות ומהירות.
–טיסה ברייניאיר. קצת דומה למונית ולא בקטע טוב, אבל היה בסדר בסופו של דבר. לא בדקו תיקים בעלייה למטוס.
–השכרת רכב abrix. אחלה אבריקס. חיכו לנו במקום שקבעו איתנו, בחור סלובקי צעיר ונחמד הראה לנו את האוטו. התכתבנו קצת בוואצאפ לפני, כי הטיסה התעכבה, והודעתי להם שאנחנו מאחרים. היה מצויין.
-נסיעה לאזור זלצבורג: לקח לנו זמן להבין שצריך להוסיף בווייז אפשרות ספציפית של כביש האגרה המרכזי באוסטריה, כדי שלא ייקח אותנו שעתיים יותר מדרכים צדדיות. סורי גוגל מפס (לא זורם לנו ה'התקדם לכיוון דרום מערב'+אין כמו ההתראות של המצלמות מהירות בווייז, בתור כאלה שקיבלו כמה דוחות מהירות בשווייץ כי נסענו כמו ישראלים).
-לאורך כל הטיול ניווטנו בעיקר באמצעות הווייז. שעבד מעולה. גוגל מפס היה פתוח תדיר בשביל הרבה דברים אחרים ומגיע לו שאפו.
יום ב'
לינה בפלכאו. מקום נחמד ומרכזי.
נקיק ליכטנשטיין מעולה. פגשנו ישראלים. מגלשות אבטנאו. כיף גדול. עשינו פעמיים בפעם הראשונה עם זלצבורגלנד פס. פגשנו הרבה ישראלים.
אגם גוסאו. היה חורפי וגשום ומאוד הצטערנו. אז צילמנו מה שיש והבטחנו שננסה לחזור. ספוילר: קרה והיה מצויין. מפלי גולינג, הגענו לאחר שעות הכניסה ואפשר להיכנס בחינם. לעלות עד למעלה ולא להתעצל חברים! אחלה מקום. פגשנו ישראלים.
כמו שאפשר להבין, פגישות עם אחינו מציון הן מוטיב חוזר ומרכזי בטיול הזה (כמו אחוזי יהודים בפרס נובל- אחוז הישראלים שפגשנו היה חסר פרופורציה לחלוטין). בכל פעם שפגשנו ישראלים אכתוב פשוט פ"י. פגשנו ישראלים.
חזרנו למלון דירות קטנטן ונחמד בפלכאו ליד אגם מקסים ושדות ירוקים. פתאום מגיעים שני רכבים לעשות צ'ק אין. פ"י.
יום ג'
סכר קפרון. לחנות בקומה העליונה של החניון. מקום מדהים. צריך להקדיש הרבה זמן. עלייה ארוכה באוטובוסים ומעלית. פ"י גדול. לא רוצים לרדת מהמקום המהמם הזה שנחשב לאחד השיאים בטיול.
תצפית בזל אם סי. חינמית ומהממת. הגענו בזכות המלצה של חבר. כדאי לשתות שם קפה במסעדה החמודה ולהצטלם בלי סוף.
אגם קלאמזה. אגם ליד קפרון. נחמד לשבת שם אבל לא מטורף. פ"י.
יום ד'
כביש גלוסגלוקנר. אחד השיאים.
הופתענו לגלות שהיה כלול בזלצבורג לנד קארד. כביש מטורף שאפשר להיות בו הרבה מאוד זמן כי יש כל מיני תחנות שאפשר לרדת.
די קר למעלה. הנופים נדירים והאופנועים הרבים מוסיפים לאווירה של מעבר ההרים התלול. ולראות אנשים אשכרה מדוושים למעלה עם אופניים זה בכלל טירוף (מה נסגר חבר'ה).
הגענו עד התחנה האחרונה למעלה של הקרחון. לא התלהבנו, אולי כי אין הרבה שלג. ובכלל קרחון זה לא כזה וואו. ממליצים לעלות עד התצפית הפנורמית.
הכביש מדהים אבל הסתייגות קטנה: בשבילנו זה היה' קצת יותר מידי אוטו'.
זה לקח הרבה זמן אז לא היה הרבה מה לעשות אח"כ. נכנסנו לגן חיות הקטן והנחמד שיש בכניסה לכביש. בלי ילדים זה לא יותר מידי.
הפוגה חמודה שכלולה בכרטיס, אז למה לא? אח"כ הצטיידנו לשבת ונסענו לכיוון הלשטאט. פ"י.
יום ה'
שבת.
דירה מעולה בהלשטאט! אנחנו דתיים אז זה אחלה מקום בשבילנו, 10 דקות מהמרכז אבל סמוך מאוד לחוף מהמם על האגם, עם אי קטנטן ומקסים וגן שעשועים שהילדים שלנו יכולים רק לחלום עליו.
עשינו טיול למרכז הלשטאט בלי כלום עלינו (אסור לטלטל), היה יום שמשי ויפה, חזרנו אחרי שעתיים בבאסה שאי אפשר לצלם.
סה"כ העברנו שבת ארוכה ורגועה בנחת ואגרנו כוחות.
יום ו'
היום הכי מוצלח.
קמנו בשש בבוקר כדי להספיק לצלם בהלשטאט לפני שהיא מספיקה להתעורר והמוני התיירים מתנפלים עליה, החלטה שהתבררה כמצוינת! צילמנו מיליוני תמונות, וב7 וחצי כבר התקפלנו.
דכשטיין והמדרגות לשום מקום. אחד השיאים של הטיול. נוף מדהים וההר הזה פסיכי. שילמנו למטה על ההר ולפני הגשר למעלה שילמנו עליו וויתרנו על כניסה למערת קרח. יותר זול. פ"י. כשירדנו ראינו מגלשות הרים. וכשאנחנו רואים מגלשות הרים אנחנו לא יכולים להתעלם. אחלה מקום ואחלה מגלשות!
כמו שהבטחנו, הגענו שוב לאגם גוסאו, שמש חמה וישראלית. עלינו לרכבל שכלול בכרטיס וטיילנו במעלה ההר. פ"י. טיול הייקינג קצר בנופים מרשימים מאוד. הבירה למעלה הייתה אחד השיאים. ירדנו והקפנו את האגם, החלטה שהתבררה כטעות כי גוסאו הוא אגם גדול, וכשמקיפים אותו אחרי יום עמוס ומעייף הוא אפילו יותר גדול. לא נורא. קצת ספורט! (יום של 22 אלף צעדים אוסטריים עפ"י המונה של סמסונג).
יום ז'
עמק גסטיין. סבבה סה"כ, פחות יפה מהמקומות האחרים שהיינו. גילינו שהרכבל שאנחנו רוצים לא כלול בכרטיס וזה ביאס קצת את הבוקר, אז התפשרנו על רכבל אחר. היה שם אחלה נוף והרבה מסלולי הליכה.
המפל בעיירה באד גאסטיין. מפל מרשים מאוד, אבל לא הקדשנו יותר מחמש דקות להתבונן בו ולצלם אותו, אחרי גולינג זה מרשים פחות.
קניון זיגמון טון. מעולה! מפתיע ממש, כי לא חשבנו שיכול לחדש משהו אחרי נקיק ליכטנשטיין, אבל היה ממש מקסים. פ"י.
קינחנו במגלשות של קפרון 'מיי פליצר'. אחלה דבר. אולי המגלשות הכי 'אקסטרימיות' שעשינו.
יום ח'
עלינו על רכבל גרפנברג וגריני. כלול בכרטיס. מקום מקסים עם אגם, מתקנים וחידות כאלה ששולחות אותך ממקום למקום, יותר מתאים לילדים. לצערנו היה מאוד מעונן וקריר ובקושי ראו את הנוף. פ"י גדול.
מגלשות קנטלביץ'. אטרקציה גדולה ששווה לנסוע אליה. רכבל פתוח לוקח אותך עד למעלה. אתה גולש מהעננים עד למטה במגלשות הרים כמעט הכי ארוכות באוסטריה. כיף גדול! למרות המרחק, מעל שני קילומטר, קצת פחות מאתגר מהאחרות אבל חווייה מצויינת. גם הפעם פ"י גדול.
לא לקנות קפה בביתן החמוד למטה! (למרות שהמוכר נחמד מאוד), הקפה בטעם דלק. שפכנו ובזבזנו בסביבות 4 יורו.
סנט גילגן. גילינו שהרכבל לא כלול בכרטיס. הלכנו בעיירה הנחמדה. וויתרנו על שיט שהיה נראה לנו סתמי ויקר. סנט וולפגנג. יותר נחמדה מגילגן. יש יותר מקום לטייל כי יש ממש 'מרכז', אווירה יותר 'חיה', אם אפשר להגיד חי על האוסטרים. ישבנו על האגם.
אגם פושל נחמד וצלול אבל מספיק לראות את אגם של סנט גילגן.
בערב חזרנו לדירה ותכננו את היום האחרון להסתובב בוינה, לקנות מתנות ומזכרות ובדרך לשם לעבור באיזורים יפים-
מה שלא קרה..
הטיסה שלנו בוטלה. תודה אלעל. הכי בבית בעולם.
יום אחרון
מתחיל מהלילה בפתיחת חמ"ל משותף עם אמא ואבא מהבית, במציאת פיתרון במקום הטיסה של אלעל. מצאנו וויז בצהריים, זה אומר שאין יום בוינה ונצטרך למצוא פיתרון למתנות לילדים (ואין כוסית מסורתית. אני אוסף).
נסיעה לחוצה וארוכה לשדה התעופה השכם בבוקר, בלי תחנות ביניים יפות ובלי כלום. נגמרה חבילת הגלישה מהארץ מה שביאס עוד יותר וניווטנו על יבש. זה סיבך כי היינו צריכים לתקשר עם אבריקס ולנווט למקום שבו מחזירים. בדרך התברברנו, פספסנו פנייה מה שהוביל לדרך הישירה לגראץ, מחסום אגרה שאי אפשר לעקוף, 10 יורו אבל נו פרובלם, בעוד 100 מטר יש פניה שמסובבת אותך חזרה ותבקש החזר על ה10 יורו.
פספסנו את הפנייה, ומצאנו את עצמנו בכביש ארוך כאורך הגלות, מנהרה של אולי כ15 קילומטר (הכי ארוכה שהיינו בה. אבדוק בבית כמה) ועלינו חזרה למסלול רק איזה שלושת רבעי שעה אח"כ. בלי החזר ועם עצבים. לא נורא. חייבים פעם אחת בכל טיול!
שדה התעופה בוינה – הנציג של אבריקס (כיפאק לאבריקס! היי!) חיכה לנו בסבלנות. שוב בשדה היה מהיר הרבה יותר להיכנס בלי מזוודה בצ'ק אין. עברנו הכל תוך שניה. אם בנינו על קניית מתנות ומזכרות לילדים, התבדינו. הדיוטי פרי מאעפן ואין כלום. בסוף מצאנו משהו מכלום-מבחר שהיה שם, רק כי אין לנו כח לקפוץ עם המזוודות לתחנה המרכזית בירושלים בדרך הביתה, כי יש שם הרבה יותר מבחר והרבה יותר זול.
וויז אייר – היה הרבה יותר טוב מריינאיר.
והעיקר – לא בוטל והביא אותנו הביתה בריאים, שמחים ושלמים.
הערות וטיפים כלליים:
– אווירה. האווירה קרירה. הכל באוסטריה, למעט תחנות דלק, נסגר בשש. זה הדבר הכי מוזר למנטליות הישראלית שלנו. לא פעם ראשונה שלנו באירופה, אבל אנחנו לא מצליחים להתרגל. לא מובן למה החיים-טוב-האלה סוגרים כשיש מיליון תיירים ופשוט לא מעניין אותם כסף. מבאס. הם לא יושבים בבתי קפה ומסעדות עד השעות הקטנות. זאת לא מדינה ים תיכונית.
– רכבלים ואטרקציות. להגיע הכי מוקדם שיש, כי מ2 בצהריים כבר כמעט לא שווה לעלות (ברוב המקומות רכבל אחרון ב4). אם תגיעו מאוחר, לא תספיקו לעוד משהו שעולה כסף. עדיף לשמור אתרים חינמיים לאחה"צ בנחת.
– אנגלית. רוב האוסטרים שפגשנו יודעים אנגלית לא רע.
– כבישים. מעולים סך הכל, אבל יש להם קטע עם המהירות המותרת שמתחלפת די הרבה. שימו לב לזה שלא תקבלו דו"ח. הנהגים שם רגועים מידי בשבילנו, הישראלים. לא שמענו צפירה אחת, בקושי עקיפה.
– ערים ועיירות. לא היינו בזלצבורג ובוינה, אבל בכל חבל הארץ לא ראינו עיירה אחת, למעט הלשטאט, שהיא ברמה של וואו. לא לבנות על טיול בערב בעיירה. את זה תשמרו לאיטליה.
– כרטיס זלצבורגלנד. לכל השואלים, כיסינו אותו. גם עזר לנו להחליט מה הפעילויות הבאות שאנחנו רוצים. יש כמה שלא היו כלולות, כמו דכשטיין, אבל מומלץ בכל זאת להשקיע ולמרות העלות הגבוהה ללכת על אתר כזה לפחות פעם אחת.
– דת וכשרות. שבת מבאס, אבל מנצלים למנוחה. יש רשימה של מוצרים כשרים שנעזרנו בה. קצת מסורבלת אבל הצלחנו להוציא ממנה כמה דברים. מה אכלנו? ירקות, פירות, ביצים, קורנפלקס, פסטה, בשבת דג סלמון והרבה לחם. לא מאכלי גורמה אבל היי, לפחות חסכנו כסף וזמן על מסעדות!
תהנו!
