הזוג שחזר לאוסטריה – והפעם לטירול | מסלול הטיול של שחר
נכתב על ידי שחר שי
אחרי טיול מופלא לחבל זלצבורג בשנה שעברה, התאהבנו במדינה המדהימה הזו, ולכן החלטנו לנסוע השנה לחבל טירול.
מה נאמר לכם, גן עדן עלי אדמות.
הרכב
זוג בשנות החמישים לחייהם. (בבית השארנו 2.5 ילדים, וגור גולדן מתוק)
טיסות
בהתחלה ביררנו טיסות של "אל על" ו-"לופטהנזה" למינכן, אבל כשראינו שהחברות הללו דורשות מחיר מופרז ביותר ללא כל הצדקה (חמשת אלפים ש"ח לזוג כרטיסים) החלטנו לטוס עם חברת ריינאייר לממינגן. בדיעבד, החלטה מעולה.
טסנו כשלכל אחד טרולי, תיק גב, ומקום הושבה – והעלות הכוללת לזוג היתה זולה מעל לחמישים אחוז מהטיסה למינכן.
השדה בממינגן קטן, קומפקטי וחמוד. הטיסות יצאו בזמן, והחוויה מצויינת (למרות שהכסאות הם בסגנון קרש גיהוץ מהוקצע)
רכב
גם הפעם שכרנו בחברת SIXT , אך הפעם סגרנו דיל מהארץ. זה נותן הרבה אוויר, כך שאם יש שינויים בטיסה, יש עם מי לדבר. לקחנו גם הפעם רכב בקטגוריה מפוארת מאוד, BMW סדרה 5, עם הביטוח הכי מקיף הכולל ביטול השתתפות עצמית מלא לרבות מראות, צמיגים ומרכב תחתון (!!).
ההחלטה לקחת רכב שכזה התבררה כמבריקה: מעבר לכך שידענו שהניווט דרך ה GPS מוצג על החלון הקדמי כמו במטוס לרבות המהירות המותרת, אחרי יומיים של נסיעה גיליתי במקרה שיש ברכב אופציה ל"נהג אוטומטי". מה שזה אומר שאתה מגדיר זאת בכפתור על ההגה, והרכב נוהג בעצמו אוטונומית, ורק הידיים של הנהג על ההגה. הרכב ממש מנווט עצמו לבד בלי עזרת הנהג בדבר, בעזרת החיישנים: משאיר עצמו במסלול ומסובב את ההגה לבד בסיבובים, שם גז, רואה שהרכב מקדימה עוצר ושם ברקס. החלק החשוב ביותר מופיע מיד: ברכב יש חיישנים משוכללים שקולטים מהי מהירות הנסיעה המותרת. כלומר, אם אתה בין כפרים שהמהירות המותרת 60 או 80 קמ"ש ואתה נכנס לכפר שמהירות המותרת בו היא 50 או 30 קמ"ש, הרכב יודע זאת מראש, ומוריד לבד את המהירות שהוא נכנס לכפר. מי שנהג פעם באוסטריה יודע שהגבלות המהירות מתחלפות במהרה, וזה מתכון בטוח לדוחות. לכן, לא היה לנו צורך לשבור את הראש להתרכז ולחפש באיזו מהירות מותר לנסוע, הרכב עושה זאת עבורך. פשוט גאוני.
ביטוח רפואי
עשינו בחברת Passport card את הביטוח המלא כולל תאונות אישיות וספורט אתגרי (למי שרוצה לעשות מזחלות הרים – זה חובה).
מלון בשדה התעופה
מכיוון שהטיסה המקורית היתה אמורה לנחות בשעה 20:00 לערך, החלטנו לקחת מלון בשדה התעופה.
ע"פ המלצות הקבוצה, סגרנו במלון Berger airport hotel – שההמלצות אליו התגלו כמוצדקות: מלון משפחתי מצויין, חדרים נעימים ונקיים, מומלץ ביותר.
לציין שההגעה לשם היא רגלית משדה התעופה, בערך עשר דקות הליכה. המסלול לשם לא כזה קליל כפי שתואר בקבוצה, ובטח מי שהולך בלילה עם מזוודות.
לציין כי בסופו של יום הוקדמה לנו הטיסה, וכשרצינו להקדים ביום את לקיחת הרכב, נמסר לנו שמדובר בעסקה חדשה והמחיר כבר שילש את עצמו. אז השארנו את זה ככה.
לינה
הגיונית החלטנו ללון בעמק האמצעי שהוא עמק שטובאי, שנמצא בין עמק זילר ועמק אוץ, בשל העובדה כי שיערנו שיהיו לנו גיחות לשני העמקים הללו.
בדיעבד ההחלטה היתה חכמה מאוד. אולי בעמק אוץ יש את האטרקציות הטובות ביותר לילדים, אבל מבחינת יופי, הוא לטעמנו הכי פחות "יפה" (יש דבר כזה באוסטריה?) ועמק שטובאי הוא היפה ביותר (וגם זילר).
לציין כי אנחנו ישנו בצימר מהמם, עם נוף מהאגדות, בכפר מבודד בשם NEDER שהוא שכונה של העיירה NEUSTIFT IM STUBAI. הצימר בו ישנו (Studio11) היה חדש, נקי, פונקציונאלי, מתאים בול לזוג, עם גינה ונוף מעלף (וגם מאלף).
הכי חשוב, הצימר גם סיפק את כרטיס ההטבות של העמק.
הכרטיס הזה משתלם ממש: נותן עלייה פעם ביום לכל הרכבלים בעמק (ויש הרבה), נסיעה של פעם בשבוע במגלשות MIEDERS, נסיעה חינם בתחבורה הציבורית ועוד.
לציין כי כל מעבר בגשר אירופה בעמק, כלל תשלום אגרה של 3.5 יורו לרכב, אך זה היה שווה לחלוטין.
מזג אוויר
למזלנו מזג האוויר היה לטובתנו והאיר פנים (יום אחד של גשם – השאר שמשי).
לקחת בחשבון שמזג אוויר באוסטריה הוא דבר נזיל, ויכול להשתנות אפילו תוך חצי שעה. בניגוד לעבר שחשבתי שזה לא נורא, דווקא מזג אוויר שכזה יכול להרוס תוכניות: למשל מגלשות ההרים לא פועלות שהכבלים רטובים, כך שיש להכין תוכנית לימים רטובים (מוזיאונים, מקומות סגורים).
אפליקצייה מומלצת לחיזוי לפי שעה – BERGFEX WETTER – ממש מדוייקת. גמישות זו שם המילה, וקבעו לכם את המסלולים לפי מזג האוויר שצפוי.
בגדים
קחו הכל, בלילה וגם בימים אפורים, ממש קר, שלא נדבר על פסגות ההרים שעולים אליהם ברכבל.
לנו באוטו היה תיק קבוע עם מטריות, פליזים, גופיות ארוכות, בגדי ים, מכנסיים קצרים סנדלים וכדומה. החלפנו בהתאם למזג האוויר שהיה.
קולינריה
מבחינת מסעדות טובות שביקרנו:בממינגן אכלנו במסעדה איטלקית מצויינת RISTORANE VICTORIA. מסעדה איטלקית חביבה וטעימה מאוד, עם אווירה רומנטית.
באוסטריה אכלנו ב
MAREND STUBEBEL
מסעדה מצויינת שנמצאת בדרך למפלי גראווה. היא נמצאת ליד אגם עם מתקני שעשועים לילדים. מרק הגולאש שם פצצה (יותר טוב מהונגריה!), וגם כך שאר המנות.
וגם PARDELKER בעיירה NEUSTUFT IM STUBAI לא פראיירית בכלל, וגם טובה מאוד.
התוכנית שלנו היתה כך:
יום ראשון לטיול
יום שני לטיול
הלכנו ברגל מהמלון לשדה התעופה, ולקחנו את הרכב. חיכה לנו BMW סדרה 5 חדשה, דיזל 3000 סמ"ק.
נכון שקיבלנו סטיישן, ולרגע "התלבטנו" אם לקחת את הספינה, אבל הלוואי התלבטויות כאלו כל החיים..

לאחר שצילמנו את הרכב, שמנו פעמינו לכוון חבל טירול (שעתיים וחצי נסיעה) לא לפני שקנינו Vignette בתחנת דלק הקרובה, וראינו שהמוכרת מנקבת את הכרטיס.
יום שלישי לטיול
אישית, לא התחברתי לעיר, לא יודע למה. לציין שמי שלוקח את הרכבת הזו צריך לקחת בחשבון שלמרות שהרכבת עוברת בדרך מהממת עם נופים מעלפים, הנסיעה ברכבת איטית להחריד ומייגעת מאוד

יום רביעי לטיול
יום חמישי לטיול
חיכינו ליום שמשי וללא עננים לעשות את גולת הכותרת של הטיול: מסלול העלייה המאתגר ממאגר SCHLGEIES STAUSEE לכוון בקתת המטיילים OLPERERHUTTE, ומשם לגשר המפורסם. ההגעה לשם דרך כביש אגרה (15 יורו למכונית) בדרך חד סטרית, שהנסיעה מווסתת על ידי רמזור, וכל פעם צד אחר נוסע. החנינו את הרכב בחנייה הפנימית במאגר, והלכנו לכוון השלט הצהוב של שביל 502. כשהגענו למעלה, לבקתה, בחרנו בשביל 526, המוביל תוך כמה דקות לגשר.
ראשית, חייב לנפץ מיתוס: המסלול די קשה. הוא למיטיבי לכת ולא למטיבי לסת. כל המסלול הוא על בולדרים לא נוחים (בעלייה ובטח בירידה) אז כל כוון לוקח זמן. מה לעשות, אנחנו עוד לא היידי בת ההרים שמקפצת על סלעים. לאוסטרים מודעות גבוהה לטיולים עם מקלות הליכה, והם מדלגים על המסלול כמו איילות. כמו כן לאישתי, אלופת האלופות שלא ויתרה, יש גם פחד גבהים, אז בכלל המסלול לקח לנו כמה שעות טובות. מה שכן, עלינו ביום חם, ועשינו טעות ולא נמרחנו בקרם הגנה, אז נשרפנו. לתשומת ליבכם.
לציין כי חיכינו חצי שעה לערך לתור לצילום התמונות בפוזות שונות על הגשר (תור מופתי ללא עקיפות – "בול" כמו בארץ).
אגב, אם מישהו יספר לכם במקרה שראה מישהו מטפס לפסגה עם מכנסיים קצרים וסנדלי שורש, תדעו שזה אני.
ושוב דעה לא פופולארית, התאכזבנו קשות !!. מדוע ? באנו לשחייה לילית באור ירח (רעיון מבריק), בחוץ היה קר, והמים היו ממש ממש קרים !!. חוץ מבריכה אחת חיצונית, שהיתה יותר חמה (ועדיין קרה). כל יציאה מהבריכות, קפאנו מקור והרגשנו כמו בגיבוש לשייטת 13. לאחר שעה נמאס לנו, ועזבנו. קחו לתשומת ליבכם. מעניין איך שם בחורף.
יום שישי לטיול
יום שביעי לטיול – האחרון
טיפים:
- תכינו תמיד באוטו מטבעות קטנים של חצאי יורו. כל עצירה לשירותים עולה חצי יורו או יורו אחד.
- תבחרו מקום לינה שמעניק את כרטיס ההטבות לעמק בו אתם נמצאים: חוסך למשפחה אלפי שקלים.
- תכניסו את כתובות ה GPS עוד בארץ לחסוך זמן.
- תראו שאתם שמים בניווט כתובת של חנייה ולא פסגה של הר.